רכבים שמבוססים על מנוע בעירה פנימית שינו את ההיסטוריה במאה העשרים. אפילו היום, שני עשורים לתוך המאה העשרים ואחת, לא נראה לתצורה הזו מחליף אמיתי בזמן הקרוב. הטכנולוגיה שאולי תחליף את מנועי הבעירה הפנימית היא המנועים החשמליים כאשר יותר ויותר יצרנים מציעים דגמים כאלו. אם זה יקרה, נאלץ להיפרד לא רק ממנועי הבנזין או הדיזל אלא גם ממכלול שתמיד מלווה מנועים אלו – תיבת ההילוכים.
בשביל להבין מהי תיבת ההילוכים, בואו נבין קודם את הצורך בה.
נבחן דווקא מנוע חשמלי תחילה: הוא מחובר בצורה ישירה לגלגלים המניעים. יש התאמה בין מהירות הרכב למהירות סיבוב המנוע החשמלי. כל זאת מתאפשר בזכות העובדה שמנוע חשמלי מייצר מומנט סיבובי כמעט קבוע ללא תלות במהירות שלו. לכאורה זהו מצב ‘נורמלי’, נכון? ובכן לא בדיוק.
מנועי בעירה פנימית הם בעלי יתרונות רבים. תיבת ההילוכים מחפה דווקא על חסרון גדול שלהם. תחום יצור המומנט הסיבובי שלהם הוא מאד מצומצם. מנוע בנזין טיפוסי יתחיל לייצר כוח רק סביב 2000 סל”ד (סיבובים לדקה) ועד כ6000 סל”ד. אם נחבר מנוע כזה ישירות לגלגלים, נקבל רכב עם טווח מהירות מוגבל.
תיבת ההילוכים מהווה אם כן חיבור בין המנוע לבין הגלגלים המונעים כך שנוכל להשיג כמה יחסי העברה שונים, כל יחס העברה כזה נקרא בפשטות ‘הילוך’. בואו נבחן קצת יותר לעומק כיצד עובדות תיבות הילוכים שונות וכמה דגשים לגביהן בכל הקשור לטיפול שוטף, מכירת רכב או קנייתו ותפעול יום יומי.
ישנם כמה סוגים של תיבות הילוכים נפוצות כיום. אנחנו נבחן כאן רק את אלו שאתם תראו על הכביש או באולם התצוגה. הרעיון בכולם הוא אם כן דומה – שינוי יחס ההעברה של התנועה הסיבובית מהמנוע לגלגלים תוך כדי נסיעה.
הסוג הראשון של תיבות הילוכים הוא הידנית. התיבה הזו מאפשרת לנו למעשה לבחור בין כמה יחסי העברה על ידי מערכת של גלגלי שיניים שאנו מנהלים באופן ידני דרך ידית ההילוכים. תיבה ידנית זקוקה למצמד בשביל להחליף בין הילוך להילוך. המצמד מפריד בין המנוע להילוכים עצמם ומאפשר לנו העברה חלקה. למצמד ישנם חלקים שמתבלים, אילו הן מעין רפידות שמחברות ומפרידות את תנועת המנוע על ידי הצמדות והפרדות האחת מהשנייה. תדירות ההחלפה של המצמד תלויה באופן הנהיגה. גורמים שיאיצו את החלפת המצמד יהיו: נסיעה עירונית, החזקת הרכב על המצמד בעצירה במקום שימוש בבלמים, תנאי נהיגה הרריים ועוד. מבחינת תיבת ההילוכים הידנית עצמה, יש לה מספר יתרונות לא מבוטלים:
החיסרון של תיבה אוטומטית הוא כמובן בצורך להתעסק בהחלפת הילוכים באופן תדיר. זהו חיסרון שמורגש היטב בתנועה עירונית או בפקקי תנועה. זוהי גם הסיבה שתיבות אלו פינו את דרכם בישראל לטובת התיבות האוטומטיות.
זהו סוג התיבות הנפוץ ביותר כרגע. מדובר למעשה באותו העיקרון כמו תיבה ידנית, רק שאת ההילוכים מעביר מנגנון העברה אוטומטי. המנגנון משולב עם תיבת הילוכים ומצמד אוטומטי. היתרון הגדול של תיבת ההילוכים האוטומטית הוא כמובן הנוחות. תיבה אוטומטית היא כמעט הכרחית לנהיגה עירונית או נהיגה בפקקי תנועה רבים. החסרונות של התיבה גם אינם מבוטלים:
תיבות אוטומטיות היו מאד נפוצות עד לאחרונה והיו למעשה הסטנדרט בארה”ב וגם בישראל. כיום ישנן תיבות שהן אוטומטיות אבל בטכנולוגיות יותר מתקדמות:
אלו תיבות אוטומטיות בטכנולוגיה שמשלבת מצמד כפול עם מערכת ניהול דיגיטלית (במקום מבוססת לחצים). צמד המצמדים יוצר החלפה מהירה מאד של ההילוכים. למעשה, בכל רגע נתון נמצאים שני הילוכים שונים על כל אחד מהמצמדים. כאשר ‘סיימנו’ עם יחס העברה אחד, השני כבר מוכן על המצמד הנוסף והוא נכנס לפעולה ללא צורך בהמתנה למעבר. היתרונות של המערכת גדולים:
החסרונות של המערכת נעוצים במורכבות שלה. תיבות כאלו צריכות להיות מתוחזקות כראוי במוסכים שמתמחים בזה.
בכדי ליהנות מנסיעה רציפה ובטוחה, עלינו לדאוג לכך שכל מכלולי הרכב יתפקדו בצורה מיטבית. שמירה וטיפול בתיבת ההילוכים יבטיחו לנו גם מחיר טוב יותר בעת מכירת הרכב. כך תעשו זאת נכון:
ברכב בעירה פנימי, אחד הרכיבים המסובכים, היקרים והחיוניים ביותר הוא תיבת ההילוכים. רכב משומש עם בעיה בתיבת ההילוכים יהיה קשה למכירה עד בלתי אפשרי. הסוד בשמירה על תיבת ההילוכים הוא בטיפול מונע ונהיגה רגועה, שהיא גם בטוחה יותר וחסכונית.